הכתיר

Hebrew

Etymology

Root
כ־ת־ר (k-t-r)

From the root כ־ת־ר (k-t-r); see כֶּתֶר (kéter, “crown”).

Verb

הִכְתִּיר • (hikhtír) (hif'il construction, passive counterpart הוכתר / הֻכְתַּר)

1. To crown, to coronate: to formally declare king.

Related terms

• כיתר / כִּתֵּר (kitér)