הצמיד

Hebrew

Root
צ־מ־ד (ts-m-d)
4 terms

Verb

הִצְמִיד • (hitsmíd) (hif'il construction)

1. to attach

Conjugation

Conjugation of הִצְמִיד (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהַצְמִיד
		action noun		הַצְמָדָה
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הִצְמַדְתִּי		הִצְמַדְנוּ
	second	הִצְמַדְתָּ	הִצְמַדְתְּ	הִצְמַדְתֶּם	הִצְמַדְתֶּן
	third	הִצְמִיד	הִצְמִידָה	הִצְמִידוּ
present		מַצְמִיד	מַצְמִידָה	מַצְמִידִים	מַצְמִידוֹת
future	first	אַצְמִיד		נַצְמִיד
	second	תַּצְמִיד	תַּצְמִידִי	תַּצְמִידוּ	תַּצְמֵדְנָה1
	third	יַצְמִיד	תַּצְמִיד	יַצְמִידוּ	תַּצְמֵדְנָה1
imperative	positive	הַצְמֵד	הַצְמִידִי	הַצְמִידוּ	הַצְמֵדְנָה1
	negative	אַל + Second person future tense

¹ Rare in Modern Hebrew.

References

• “הצמיד” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language