הרים

Hebrew

Etymology 1

Noun

1. Singular indefinite form of הַר (har)‎: mountains.

Etymology 2

Root
ר־ו־ם (r-w-m)

Verb

הֵרִים • (herím) third-singular masculine past (hif'il construction)

1. to pick up
2. to raise

Conjugation

Conjugation of הֵרִים (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָרִים action noun: הֲרָמָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵרַמְתִּי		הֵרַמְנוּ
	second	הֵרַמְתָּ	הֵרַמְתְּ	הֲרַמְתֶּם1	הֲרַמְתֶּן1
	third	הֵרִים	הֵרִימָה	הֵרִימוּ
present		מֵרִים	מְרִימָה	מְרִימִים	מְרִימוֹת
future	first	אָרִים		נָרִים
	second	תָּרִים	תָּרִימִי	תָּרִימוּ	תָּרֵמְנָה2
	third	יָרִים	תָּרִים	יָרִימוּ	תָּרֵמְנָה2
imperative		הָרֵם	הָרִימִי	הָרִימוּ	הָרֵמְנָה2
notes		Pronounced הֵרַמְתֶּם and הֵרַמְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Conjugation of הֵרִים (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָרִים action noun: הֲרָמָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֲרִימוֹתִי		הֲרִימוֹנוּ
	second	הֲרִימוֹתָ	הֲרִימוֹת	הֲרִימוֹתֶם	הֲרִימוֹתֶן
	third	הֵרִים	הֵרִימָה	הֵרִימוּ
present		מֵרִים	מְרִימָה	מְרִימִים	מְרִימוֹת
future	first	אָרִים		נָרִים
	second	תָּרִים	תָּרִימִי	תָּרִימוּ	תְּרִימֶינָה1
	third	יָרִים	תָּרִים	יָרִימוּ	תְּרִימֶינָה1
imperative		הָרֵם	הָרִימִי	הָרִימוּ	הֲרִימֶינָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

• הימר
• מהיר
• מיהר
• רימה