התאזן

Hebrew

Root
א־ז־ן (ʾ-z-n)
7 terms

Verb

הִתְאַזֵּן • (hit'azén) (hitpa'el construction)

1. to become balanced

Conjugation

Conjugation of הִתְאַזֵּן (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהִתְאַזֵּן
		action noun		הִתְאַזְּנוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הִתְאַזַּנְתִּי		הִתְאַזַּנּוּ
	second	הִתְאַזַּנְתָּ	הִתְאַזַּנְתְּ	הִתְאַזַּנְתֶּם	הִתְאַזַּנְתֶּן
	third	הִתְאַזֵּן	הִתְאַזְּנָה	הִתְאַזְּנוּ
present		מִתְאַזֵּן	מִתְאַזֶּנֶת	מִתְאַזְּנִים	מִתְאַזְּנוֹת
future	first	אֶתְאַזֵּן		נִתְאַזֵּן
	second	תִּתְאַזֵּן	תִּתְאַזְּנִי	תִּתְאַזְּנוּ	תִּתְאַזֵּנָּה1
	third	יִתְאַזֵּן	תִּתְאַזֵּן	יִתְאַזְּנוּ	תִּתְאַזֵּנָּה1
imperative	positive	הִתְאַזֵּן	הִתְאַזְּנִי	הִתְאַזְּנוּ	הִתְאַזֵּנָּה1
	negative	אַל + Second person future tense

¹ Rare in Modern Hebrew.