התאמן

Hebrew

Root
א־מ־ן (ʾ-m-n)

Verb

הִתְאַמֵּן • (hitamén) third-singular masculine past (hitpa'el construction)

1. to practice, to train

   Synonym: תירגל \ תִּרְגֵּל (tirgél)

   • הפלוגה התאמנה לתרחיש זה בחודש שעבר. ― The company trained for this scenario last month.
   • אני מתאמן למרתון. ― I'm training for a marathon.
2. (by extension) to work out, to exercise

   Synonym: הִתְעַמֵּל (hit'amél)

   • התחלתי להתאמן במכון ― I started to work out at the gym.

Conjugation

Conjugation of הִתְאַמֵּן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְאַמֵּן action noun: הִתְאַמְּנוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְאַמַּנְתִּי		הִתְאַמַּנּוּ
	second	הִתְאַמַּנְתָּ	הִתְאַמַּנְתְּ	הִתְאַמַּנְתֶּם	הִתְאַמַּנְתֶּן
	third	הִתְאַמֵּן	הִתְאַמְּנָה	הִתְאַמְּנוּ
present		מִתְאַמֵּן	מִתְאַמֶּנֶת	מִתְאַמְּנִים	מִתְאַמְּנוֹת
future	first	אֶתְאַמֵּן		נִתְאַמֵּן
	second	תִּתְאַמֵּן	תִּתְאַמְּנִי	תִּתְאַמְּנוּ	תִּתְאַמֵּנָּה1
	third	יִתְאַמֵּן	תִּתְאַמֵּן	יִתְאַמְּנוּ	תִּתְאַמֵּנָּה1
imperative		הִתְאַמֵּן	הִתְאַמְּנִי	הִתְאַמְּנוּ	הִתְאַמֵּנָּה1
notes		Rare in Modern Hebrew.