זנב

Hebrew

Etymology

From Proto-Semitic *ðanab-, Compare Arabic ذَنَب (ḏanab).

Noun

זָנָב • (zanáv) m (plural indefinite זְנָבוֹת, singular construct זְנַב־, plural construct זַנְבוֹת־)

1. tail

Declension

Declension of זָנָב

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	זָנָב	first	זְנָבִי		זְנָבֵנוּ
	definite	הַזָּנָב	second	זְנָבְךָ	זְנָבֵךְ	זְנַבְכֶם	זְנַבְכֶן
	construct	זְנַב־	third	זְנָבוֹ	זְנָבָהּ	זְנָבָם	זְנָבָן
plural	indefinite	זְנָבוֹת	first	זנבותיי / זַנְבוֹתַי		זַנְבוֹתֵינוּ
	definite	הַזְּנָבוֹת	second	זַנְבוֹתֶיךָ	זנבותייך / זַנְבוֹתַיִךְ	זַנְבוֹתֵיכֶם	זַנְבוֹתֵיכֶן
	construct	זַנְבוֹת־	third	זַנְבוֹתָיו	זַנְבוֹתֶיהָ	זַנְבוֹתָם	זַנְבוֹתָן