חייל

Hebrew

Root
ח־ו־ל (kh-w-l)
7 terms

חייל / חַיָּל • (khayál) m (plural indefinite חיילים / חַיָּלִים, singular construct חייל / חַיַּל־, feminine counterpart חיילת / חַיֶּלֶת) [pattern: קַטָּל]

חייל / חִיֵּל • (khiyél) (pi'el construction)

Conjugation of **חייל / חִיֵּל** (see also Appendix:Hebrew verbs)
finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive		לְחַיֵּל
non-finite forms		action noun		חייול / חִיּוּל

finite forms		m	f	m	f
past	first	חיילתי / חִיַּלְתִּי		חיילנו / חִיַּלְנוּ
	second	חיילת / חִיַּלְתָּ	חיילת / חִיַּלְתְּ	חיילתם / חִיַּלְתֶּם	חיילתן / חִיַּלְתֶּן
	third	חייל / חִיֵּל	חיילה / חִיְּלָה	חיילו / חִיְּלוּ
present		מְחַיֵּל	מְחַיֶּלֶת	מְחַיְּלִים	מְחַיְּלוֹת
future	first	אֲחַיֵּל		נְחַיֵּל
	second	תְּחַיֵּל	תְּחַיְּלִי	תְּחַיְּלוּ	תְּחַיֵּלְנָה¹
	third	יְחַיֵּל	תְּחַיֵּל	יְחַיְּלוּ	תְּחַיֵּלְנָה¹
imperative	positive	חַיֵּל	חַיְּלִי	חַיְּלוּ	חַיֵּלְנָה¹
imperative	negative	אַל + Second person future tense

¹ Rare in Modern Hebrew.

From Hebrew חַיִל (“army, strength”).

חייל • (khayel) n, plural חיילות (khayoles)