חירש

Hebrew

Alternative forms

• חֵרֵשׁ (defective spelling)

Adjective

חירש / חֵרֵשׁ • (kherésh) (feminine חירשת / חֵרֶשֶׁת, masculine plural חירשים / חֵרְשִׁים, feminine plural חירשות / חֵרְשׁוֹת)

1. Deaf: unable to hear, especially as a permanent condition.

Noun

חירש / חֵרֵשׁ • (kherésh) m (plural indefinite חירשים / חֵרְשִׁים, feminine counterpart חירשת / חֵרֶשֶׁת)

1. A (male) deaf person, a non-hearing person.
   • Tanach, Leviticus 19:14:

     (please add the primary text of this quotation)

     ESV

     (please add an English translation of this quotation)

     
     

     לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל ― You shall not curse the deaf or put a stumbling block before the blind

   • Babylonian Talmud, tractate תרומות (“donations”) 1:1:

     רבן שמעון בן גמליאל אומר איזהו חרש, שהיה חרש מתחילתו אבל פקח שנתחרש הוא תורם והן מקיימין על ידיו

See also

• חֵרְשׁוּת
• כְּבַד שְׁמִיעָה