חנון

Hebrew

Etymology 1

Root
ח־נ־ן (kh-n-n)

From the root ח-נ-נ. Cognate with Arabic حَنُون (ḥanūn, “kind, affectionate”).

Adjective

חַנּוּן • (khanún)

1. gracious, merciful, compassionate

Usage notes

• This adjective is nearly always used to describe God, and thus the feminine and plural forms are very rare.

Adjective

חָנוּן • (khanún) (masculine plural חֲנוּנִים)

1. passive participle of חָנַן (khanán).
   • Maimonides, Mishnah commentary, introduction, translated:

     חנוניו המה חנונים ומלומדיו הם מלומדים כמו שנאמר ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה׳ לפניך וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם

     (please add an English translation of this usage example)

Verb

חָנוֹן • (khanón)

1. infinitive absolute of חָנַן (khanán).
   • Tanach, Isaiah 30:19:

     (please add the primary text of this quotation)

     YLT

     
     

     חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ ― khanón yokhn'khá l'kol za'akékha ― Pitying, He pitieth thee at the voice of thy cry

Etymology 2

Pronunciation

• IPA^(key): /ˈχnun/

Noun

חְנוּן • (khnún) m (plural indefinite חְנוּנִים, feminine counterpart חְנוּנִית)

1. A (male) nerd, a (male) geek.

   Synonym: לפלף

Etymology 3

Proper noun

חָנוּן • (khanún)

1. a male given name.
   • Tanach, 2 Samuel 10:1:

     (please add the primary text of this quotation)

     YLT

     
     

     וַיִּמְלֹךְ חָנוּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו ― vayimlókh khanún b'no takhtáv ― and Hanun his son reigneth in his stead