מגד

See also: מַגָּ״ד

Hebrew

Etymology 1

Cognate with Aramaic מִגְדָּא (migda), Arabic مجد (majd, “magnificence”).

Noun

מֶגֶד • (méged) m (plural indefinite מְגָדִים, singular construct מֶגֶד־, plural construct מִגְדֵי־) [pattern: קֶטֶל]

1. Sweetness, good.
   • Deuteronomy 33:13:

     וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה׳ אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת׃

     ul'yoséf amár m'vorékhet H. artsó miméged shamáyim mitál umit'hóm rovétset tákhat:

     And of Joseph he said, Blessed of the L-RD be his land, for the precious things of heaven, for the dew, and for the deep that coucheth beneath, […]

Derived terms

• מ־ג־ד (m-g-d)
  • הִמְגִּיד (himgíd)
  • הומגד \ הֻמְגַּד (humgád)
  • נִתְמַגֵּד (nitmagéd)

Etymology 2

See מוגד.

Adjective

מֻגָּד • (mugád)

1. defective spelling of מוגד.

References

• “מגד” in Abraham Even-Shoshan (אַבְרָהָם אֶבֶן־שׁוֹשָׁן) et al., הַמִּלּוֹן הֶחָדָשׁ (ha-milón he-khadásh, “The New Dictionary”), Kiryat-Sefer Ltd. (קִרְיַת־סֵפֶר בְּע״ם)‎ (1984), →ISBN, volume 2 of 3 (ל to צ), →ISBN, page 623.