מיטה

Definition from Wiktionary, the free dictionary
Jump to: navigation, search

Hebrew[edit]

Noun[edit]

מיטה \ מִטָּה (mitáf (plural indefinite מיטות \ מִטּוֹת, singular construct מיטת \ מִטַּת־)

  1. a bed
    • 2 Samuel 4:10, with translation of the King James Version:
      וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה
      v'nasím ló shám mitá v'shulchán v'chisé umnorá
      and let us set for him there a bed, and a table, and a stool, and a candlestick

Yiddish[edit]

Etymology[edit]

From Hebrew מיטה \ מִטָּה (bed).

Noun[edit]

מיטה (mitef, plural מיטות (mites)

  1. bed, especially one upon which a corpse is placed

See also[edit]