נהרג

Hebrew

Etymology

Root
ה־ר־ג (h-r-g)

The mediopassive of הרג (harág), from the root ה־ר־ג (h-r-g).

Verb

נֶהֱרַג • (neherág) third-singular masculine past (nif'al construction, active counterpart הָרַג)

1. (intransitive) To be killed; to die suddenly or violently.

Conjugation

Conjugation of נֶהֱרַג (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להיהרג / לְהֵהָרֵג action noun: היהרגות / הֵהָרְגוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נֶהֱרַגְתִּי		נֶהֱרַגְנוּ
	second	נֶהֱרַגְתָּ	נֶהֱרַגְתְּ	נֶהֱרַגְתֶּם	נֶהֱרַגְתֶּן
	third	נֶהֱרַג	נֶהֶרְגָה	נֶהֶרְגוּ
present		נֶהֱרָג	נֶהֱרֶגֶת	נֶהֱרָגִים	נֶהֱרָגוֹת
future	first	איהרג / אֵהָרֵג		ניהרג / נֵהָרֵג
	second	תיהרג / תֵּהָרֵג	תיהרגי / תֵּהָרְגִי	תיהרגו / תֵּהָרְגוּ	תיהרגנה / תֵּהָרֵגְנָה1
	third	ייהרג / יֵהָרֵג	תיהרג / תֵּהָרֵג	ייהרגו / יֵהָרְגוּ	תיהרגנה / תֵּהָרֵגְנָה1
imperative		היהרג / הֵהָרֵג	היהרגי / הֵהָרְגִי	היהרגו / הֵהָרְגוּ	היהרגנה / הֵהָרֵגְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

See also

• מת (met, “to die”)
• נפטר (niftár, “to pass away”)
• נרצח (nertzákh, “to be murdered”)