נושע

Hebrew

Root
י־שׁ־ע (y-sh-ʿ)
7 terms

Verb

נוֹשַׁע • (noshá') (nif'al construction)

1. to be saved

Conjugation

Conjugation of נוֹשַׁע (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		להיושע / לְהִוָּשַׁע
		action noun		היושעות / הִוָּשְׁעוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	נוֹשַׁעְתִּי		נוֹשַׁעְנוּ
	second	נוֹשַׁעְתָּ	נוֹשַׁעְתְּ	נוֹשַׁעְתֶּם	נוֹשַׁעְתֶּן
	third	נוֹשַׁע	נוֹשְׁעָה	נוֹשְׁעוּ
present		נוֹשָׁע	נוֹשַׁעַת	נוֹשָׁעִים	נוֹשָׁעוֹת
future	first	איושע / אֵוָּשַׁע		ניושע / נִוָּשַׁע
	second	תיושע / תִּוָּשַׁע	תיושעי / תִּוָּשְׁעִי	תיושעו / תִּוָּשְׁעוּ	תיושענה / תִּוָּשַׁעְנָה1
	third	ייושע / יִוָּשַׁע	תיושע / תִּוָּשַׁע	ייושעו / יִוָּשְׁעוּ	תיושענה / תִּוָּשַׁעְנָה1
imperative	positive	היושע / הִוָּשַׁע	היושעי / הִוָּשְׁעִי	היושעו / הִוָּשְׁעוּ	היושענה / הִוָּשַׁעְנָה1
	negative	אַל + Second person future tense

¹ Rare in Modern Hebrew.