ניסה

Hebrew

Etymology

Root
נ־ס־ה (n-s-h)

From the root נ־ס־ה (n-s-h).

Verb

ניסה / נִסָּה • (nisá) third-singular masculine past (pi'el construction, passive counterpart נוסה / נֻסָּה)

1. to try, to attempt
2. to test; to try out

Conjugation

Conjugation of ניסה / נִסָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְנַסּוֹת action noun: ניסוי / נִסּוּי
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	ניסיתי / נִסִּיתִי		ניסינו / נִסִּינוּ
	second	ניסית / נִסִּיתָ	ניסית / נִסִּית	ניסיתם / נִסִּיתֶם	ניסיתן / נִסִּיתֶן
	third	ניסה / נִסָּה	ניסתה / נִסְּתָה	ניסו / נִסּוּ
present		מְנַסֶּה	מְנַסָּה	מְנַסִּים	מְנַסּוֹת
future	first	אֲנַסֶּה		נְנַסֶּה
	second	תְּנַסֶּה	תְּנַסִּי	תְּנַסּוּ	תְּנַסֶּינָה1
	third	יְנַסֶּה	תְּנַסֶּה	יְנַסּוּ	תְּנַסֶּינָה1
imperative		נַסֵּה	נַסִּי	נַסּוּ	נַסֶּינָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

• (to try): הִשְׁתַּדֵּל