ניצל

Hebrew

Root
נ־צ־ל (n-ṣ-l)

Verb

ניצל / נִצֵּל • (nitsél) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. to utilize
2. to exploit, abuse

Conjugation

Conjugation of ניצל / נִצֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְנַצֵּל action noun: ניצול / נִצּוּל
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	ניצלתי / נִצַּלְתִּי		ניצלנו / נִצַּלְנוּ
	second	ניצלת / נִצַּלְתָּ	ניצלת / נִצַּלְתְּ	ניצלתם / נִצַּלְתֶּם	ניצלתן / נִצַּלְתֶּן
	third	ניצל / נִצֵּל	ניצלה / נִצְּלָה	ניצלו / נִצְּלוּ
present		מְנַצֵּל	מְנַצֶּלֶת	מְנַצְּלִים	מְנַצְּלוֹת
future	first	אֲנַצֵּל		נְנַצֵּל
	second	תְּנַצֵּל	תְּנַצְּלִי	תְּנַצְּלוּ	תְּנַצֵּלְנָה1
	third	יְנַצֵּל	תְּנַצֵּל	יְנַצְּלוּ	תְּנַצֵּלְנָה1
imperative		נַצֵּל	נַצְּלִי	נַצְּלוּ	נַצֵּלְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Verb

ניצל / נִצַּל • (nitsál) third-singular masculine past (nif'al construction)

1. to be saved, rescued; to survive

Conjugation

Conjugation of ניצל / נִצַּל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להינצל / לְהִנָּצֵל action noun: הינצלות / הִנָּצְלוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	ניצלתי / נִצַּלְתִּי		ניצלנו / נִצַּלְנוּ
	second	ניצלת / נִצַּלְתָּ	ניצלת / נִצַּלְתְּ	ניצלתם / נִצַּלְתֶּם	ניצלתן / נִצַּלְתֶּן
	third	ניצל / נִצַּל	ניצלה / נִצְּלָה	ניצלו / נִצְּלוּ
present		ניצל / נִצָּל	ניצלת / נִצֶּלֶת	ניצלים / נִצָּלִים	ניצלות / נִצָּלוֹת
future	first	אֶנָּצֵל		נינצל / נִנָּצֵל
	second	תינצל / תִּנָּצֵל	תינצלי / תִּנָּצְלִי	תינצלו / תִּנָּצְלוּ	תינצלנה / תִּנָּצֵלְנָה1
	third	יינצל / יִנָּצֵל	תינצל / תִּנָּצֵל	יינצלו / יִנָּצְלוּ	תינצלנה / תִּנָּצֵלְנָה1
imperative		הינצל / הִנָּצֵל	הינצלי / הִנָּצְלִי	הינצלו / הִנָּצְלוּ	הינצלנה / הִנָּצֵלְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.