נענש

Hebrew

Etymology

Root
ע־נ־שׁ (ʿ-n-sh)
4 terms

Passive of עָנַשׁ (anásh), from the root ע־נ־שׁ ('-n-sh).

Verb

נֶעֱנַשׁ • (ne'enásh) (nif'al construction)

1. To be punished: to receive a punishment.

Conjugation

Conjugation of נֶעֱנַשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		להיענש / לְהֵעָנֵשׁ
		action noun		היענשות / הֵעָנְשׁוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	נֶעֱנַשְׁתִּי		נֶעֱנַשְׁנוּ
	second	נֶעֱנַשְׁתָּ	נֶעֱנַשְׁתְּ	נֶעֱנַשְׁתֶּם	נֶעֱנַשְׁתֶּן
	third	נֶעֱנַשׁ	נֶעֶנְשָׁה	נֶעֶנְשׁוּ
present		נֶעֱנָשׁ	נֶעֱנֶשֶׁת	נֶעֱנָשִׁים	נֶעֱנָשׁוֹת
future	first	אֶעָנֵשׁ		ניענש / נֵעָנֵשׁ
	second	תיענש / תֵּעָנֵשׁ	תיענשי / תֵּעָנְשִׁי	תיענשו / תֵּעָנְשׁוּ	תיענשנה / תֵּעָנֵשְׁנָה1
	third	ייענש / יֵעָנֵשׁ	תיענש / תֵּעָנֵשׁ	ייענשו / יֵעָנְשׁוּ	תיענשנה / תֵּעָנֵשְׁנָה1
imperative	positive	היענש / הֵעָנֵשׁ	היענשי / הֵעָנְשִׁי	היענשו / הֵעָנְשׁוּ	היענשנה / הֵעָנֵשְׁנָה1
	negative	אַל + Second person future tense

¹ Rare in Modern Hebrew.