סטה

Hebrew

Root
ס־ט־ה (s-ṭ-h)
1 term

Verb

סָטָה • (satá) (pa'al construction)

1. to deviate

Conjugation

Conjugation of סָטָה (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לִסְטוֹת
		action noun		סְטִיָּה
		passive participle		—
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	סָטִיתִי		סָטִינוּ
	second	סָטִיתָ	סָטִית	סְטִיתֶם1	סְטִיתֶן1
	third	סָטָה	סָטְתָה	סָטוּ
present		סוֹטֶה	סוֹטָה	סוֹטִים	סוֹטוֹת
future	first	אֶסְטֶה		נִסְטֶה
	second	תִּסְטֶה	תִּסְטִי	תִּסְטוּ	תִּסְטֶינָה2
	third	יִסְטֶה	תִּסְטֶה	יִסְטוּ	תִּסְטֶינָה2
imperative	positive	סְטֵה	סְטִי	סְטוּ	סְטֶינָה2
	negative	אַל + Second person future tense

¹ Pronounced סָטִיתֶם and סָטִיתֶן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

References

• “סטה” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language