סלח

Hebrew

Root
ס־ל־ח (s-l-kh)
2 terms

Verb

סָלַח • (salákh) (pa'al construction)

1. to forgive
   • על חטא (“Al Chet”), from the Jewish liturgy of Yom Kippur

     וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת סְלַח־לָנוּ. מְחַל־לָנוּ. כַּפֶּר־לָנוּ׃

     v'al kulám elóah s'likhót s'lákh-lánu, m'khál-lánu, kapér-lánu.

     And for all these, O God of forgiveness, forgive us, pardon us, grant us atonement.

2. to excuse

Conjugation

Conjugation of סָלַח (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לסלוח / לִסְלֹחַ
		action noun		סְלִיחָה
		passive participle		סָלוּחַ
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	סָלַחְתִּי		סָלַחְנוּ
	second	סָלַחְתָּ	סָלַחְתְּ	סְלַחְתֶּם1	סְלַחְתֶּן1
	third	סָלַח	סָלְחָה	סָלְחוּ
present		סוֹלֵחַ	סוֹלַחַת	סוֹלְחִים	סוֹלְחוֹת
future	first	אֶסְלַח		נִסְלַח
	second	תִּסְלַח	תִּסְלְחִי	תִּסְלְחוּ	תִּסְלַחְנָה2
	third	יִסְלַח	תִּסְלַח	יִסְלְחוּ	תִּסְלַחְנָה2
imperative	positive	סְלַח	סִלְחִי	סִלְחוּ	סְלַחְנָה2
	negative	אַל + Second person future tense

¹ Commonly pronounced סָלַחְתֶּם and סָלַחְתֶּן in Modern Hebrew (by analogy with other past forms).
² Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• סְלִיחָה (s'likhá)

References

• H5545 in Strong, James (1979), Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible