צלל

Hebrew

Root
צ־ל־ל (ṣ-l-l)

Verb

צָלַל • (tsalál) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to dive (to swim under water, to descend sharply or steeply)
   • Tanach, Exodus 15:10, with translation of the New International Version:

     נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמֹו יָם צָֽלֲלוּ כַּֽעֹופֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִֽים׃

     [But] you blew with your breath, and the sea covered them. They sank like lead in the mighty waters.

Conjugation

Conjugation of צָלַל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לצלול / לִצְלֹל action noun: צְלִילָה passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	צָלַלְתִּי		צָלַלְנוּ
	second	צָלַלְתָּ	צָלַלְתְּ	צְלַלְתֶּם1	צְלַלְתֶּן1
	third	צָלַל	צָלְלָה	צָלְלוּ
present		צוֹלֵל	צוֹלֶלֶת	צוֹלְלִים	צוֹלְלוֹת
future	first	אצלול / אֶצְלֹל		נצלול / נִצְלֹל
	second	תצלול / תִּצְלֹל	תִּצְלְלִי	תִּצְלְלוּ	תצלולנה / תִּצְלֹלְנָה2
	third	יצלול / יִצְלֹל	תצלול / תִּצְלֹל	יִצְלְלוּ	תצלולנה / תִּצְלֹלְנָה2
imperative		צלול / צְלֹל	צִלְלִי	צִלְלוּ	צלולנה / צְלֹלְנָה2
notes		Pronounced צָלַלְתֶּם and צָלַלְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.