קוצר

Hebrew

Root
ק־צ־ר (q-ts-r)

Noun

קוצר / קֹצֶר • (kótser) m (plural indefinite קְצָרִים, singular construct קוצר / קֹצֶר־, plural construct קוצרי / קָצְרֵי־) [pattern: קֹטֶל]

1. Shortness.

   קוצר נשימה ― kótser n'shimá ― shortness of breath

   קוצר ראייה ― kótser r'iyá ― myopia, nearsightedness (literally shortness of sight)

Verb

קוצר / קֻצַּר • (kutsár) third-singular masculine past (pu'al construction, infinitive לְקַצֵּר, active counterpart קיצר / קִצֵּר)

1. To be shortened: to be made shorter.

Conjugation

Conjugation of קוצר / קֻצַּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	קוצרתי / קֻצַּרְתִּי		קוצרנו / קֻצַּרְנוּ
	second	קוצרת / קֻצַּרְתָּ	קוצרת / קֻצַּרְתְּ	קוצרתם / קֻצַּרְתֶּם	קוצרתן / קֻצַּרְתֶּן
	third	קוצר / קֻצַּר	קוצרה / קֻצְּרָה	קוצרו / קֻצְּרוּ
present		מקוצר / מְקֻצָּר	מקוצרת / מְקֻצֶּרֶת	מקוצרים / מְקֻצָּרִים	מקוצרות / מְקֻצָּרוֹת
future	first	אקוצר / אֲקֻצַּר		נקוצר / נְקֻצַּר
	second	תקוצר / תְּקֻצַּר	תקוצרי / תְּקֻצְּרִי	תקוצרו / תְּקֻצְּרוּ	תקוצרנה / תְּקֻצַּרְנָה1
	third	יקוצר / יְקֻצַּר	תקוצר / תְּקֻצַּר	יקוצרו / יְקֻצְּרוּ	תקוצרנה / תְּקֻצַּרְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Verb

קוֹצֵר • (kotsér)

1. Masculine singular present participle and present tense of קצר (katsár).