קיער

Hebrew

Root
ק־ע־ר (q-ʿ-r)

Verb

קיער / קִעֵר • (ki’ér) (pi'el construction)

1. to hollow, to render concave

Conjugation

Conjugation of קיער / קִעֵר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְקַעֵר action noun: קיעור / קִעוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	קיערתי / קִעַרְתִּי		קיערנו / קִעַרְנוּ
	second	קיערת / קִעַרְתָּ	קיערת / קִעַרְתְּ	קיערתם / קִעַרְתֶּם	קיערתן / קִעַרְתֶּן
	third	קיער / קִעֵר	קיערה / קִעֲרָה	קיערו / קִעֲרוּ
present		מְקַעֵר	מְקַעֶרֶת	מְקַעֲרִים	מְקַעֲרוֹת
future	first	אֲקַעֵר		נְקַעֵר
	second	תְּקַעֵר	תְּקַעֲרִי	תְּקַעֲרוּ	תְּקַעֵרְנָה1
	third	יְקַעֵר	תְּקַעֵר	יְקַעֲרוּ	תְּקַעֵרְנָה1
imperative		קַעֵר	קַעֲרִי	קַעֲרוּ	קַעֵרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “קיער” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language