קצף

Hebrew

Root
ק־צ־ף (q-ts-p)

Noun

קֶצֶף • (ketsef) m [pattern: קֶטֶל]

1. foam

Verb

קָצַף • (katsáf) (pa'al construction, future יקצוף / יִקְצֹף)

1. to be furious

Hypernyms

• כָּעַס (“to be angry”)

Conjugation

Conjugation of קָצַף (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לקצוף / לִקְצֹף action noun: קְצִיפָה passive participle: קָצוּף
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	קָצַפְתִּי		קָצַפְנוּ
	second	קָצַפְתָּ	קָצַפְתְּ	קְצַפְתֶּם1	קְצַפְתֶּן1
	third	קָצַף	קָצְפָה	קָצְפוּ
present		קוֹצֵף	קוֹצֶפֶת	קוֹצְפִים	קוֹצְפוֹת
future	first	אקצוף / אֶקְצֹף		נקצוף / נִקְצֹף
	second	תקצוף / תִּקְצֹף	תִּקְצְפִי	תִּקְצְפוּ	תקצופנה / תִּקְצֹפְנָה2
	third	יקצוף / יִקְצֹף	תקצוף / תִּקְצֹף	יִקְצְפוּ	תקצופנה / תִּקְצֹפְנָה2
imperative		קצוף / קְצֹף	קִצְפִי	קִצְפוּ	קצופנה / קְצֹפְנָה2
notes		Pronounced קָצַפְתֶּם and קָצַפְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.