שבר

Hebrew

Etymology 1

Root
שׁ־ב־ר (sh-b-r)

Compare Aramaic תְּבַר (təḇar), Arabic ثَبَرَ (ṯabara), Mehri توبر and Ugaritic 𐎘𐎁𐎗 (ṯbr, “to break”).

Noun

שֶׁבֶר • (shéver) m (plural indefinite שְׁבָרִים, singular construct שֶׁבֶר־) [pattern: קֶטֶל]

1. break (a location where something has been broken)
2. (Judaism) a medium-short blast on a shofar
3. (archaic) food
   • Tanach, Genesis 43:2:

     (please add the primary text of this quotation)

     Kaplan

     
     

     וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת־הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרָיִם

     vay'hí kaashér kilú leechól et-hashéver ashér hevíu mimitsráyim

     When they had used up all the supplies that they had brought from Egypt

Verb

שָׁבַר • (shavár) third-singular masculine past (pa'al construction, passive participle שָׁבוּר, passive counterpart נִשְׁבַּר)

1. (transitive) to break (separate into pieces or create cracks in)
2. (transitive) to break (cause to malfunction or stop working)
3. (transitive, archaic) to obtain food
   • Tanach, Genesis 43:2:

     (please add the primary text of this quotation)

     Kaplan

     
     

     שֻׁבוּ שִׁבְרוּ־לָנוּ מְעַט־אֹכֶל

     shuúvu shivru-lánu m'at-óchel

     Go back and get us a little food

Conjugation

Conjugation of שָׁבַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לשבור / לִשְׁבֹּר action noun: שְׁבִירָה passive participle: שָׁבוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שָׁבַרְתִּי		שָׁבַרְנוּ
	second	שָׁבַרְתָּ	שָׁבַרְתְּ	שְׁבַרְתֶּם1	שְׁבַרְתֶּן1
	third	שָׁבַר	שָׁבְרָה	שָׁבְרוּ
present		שׁוֹבֵר	שׁוֹבֶרֶת	שׁוֹבְרִים	שׁוֹבְרוֹת
future	first	אשבור / אֶשְׁבֹּר		נשבור / נִשְׁבֹּר
	second	תשבור / תִּשְׁבֹּר	תִּשְׁבְּרִי	תִּשְׁבְּרוּ	תשבורנה / תִּשְׁבֹּרְנָה2
	third	ישבור / יִשְׁבֹּר	תשבור / תִּשְׁבֹּר	יִשְׁבְּרוּ	תשבורנה / תִּשְׁבֹּרְנָה2
imperative		שבור / שְׁבֹר	שִׁבְרִי	שִׁבְרוּ	שבורנה / שְׁבֹרְנָה2
notes		Pronounced שָׁבַרְתֶּם and שָׁבַרְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Verb

שִׁבֵּר • (shibér) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. (transitive) to shatter (break violently)

Conjugation

Conjugation of שיבר / שִׁבֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְשַׁבֵּר action noun: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שיברתי / שִׁבַּרְתִּי		שיברנו / שִׁבַּרְנוּ
	second	שיברת / שִׁבַּרְתָּ	שיברת / שִׁבַּרְתְּ	שיברתם / שִׁבַּרְתֶּם	שיברתן / שִׁבַּרְתֶּן
	third	שיבר / שִׁבֵּר	שיברה / שִׁבְּרָה	שיברו / שִׁבְּרוּ
present		מְשַׁבֵּר	מְשַׁבֶּרֶת	מְשַׁבְּרִים	מְשַׁבְּרוֹת
future	first	אֲשַׁבֵּר		נְשַׁבֵּר
	second	תְּשַׁבֵּר	תְּשַׁבְּרִי	תְּשַׁבְּרוּ	תְּשַׁבֵּרְנָה1
	third	יְשַׁבֵּר	תְּשַׁבֵּר	יְשַׁבְּרוּ	תְּשַׁבֵּרְנָה1
imperative		שַׁבֵּר	שַׁבְּרִי	שַׁבְּרוּ	שַׁבֵּרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Alternative forms

• שיבר

Verb

שֻׁבַּר • (shubár) third-singular masculine past (pu'al construction)

1. (intransitive) to be shattered (broken violently)

Conjugation

Conjugation of שובר / שֻׁבַּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שוברתי / שֻׁבַּרְתִּי		שוברנו / שֻׁבַּרְנוּ
	second	שוברת / שֻׁבַּרְתָּ	שוברת / שֻׁבַּרְתְּ	שוברתם / שֻׁבַּרְתֶּם	שוברתן / שֻׁבַּרְתֶּן
	third	שובר / שֻׁבַּר	שוברה / שֻׁבְּרָה	שוברו / שֻׁבְּרוּ
present		משובר / מְשֻׁבָּר	משוברת / מְשֻׁבֶּרֶת	משוברים / מְשֻׁבָּרִים	משוברות / מְשֻׁבָּרוֹת
future	first	אשובר / אֲשֻׁבַּר		נשובר / נְשֻׁבַּר
	second	תשובר / תְּשֻׁבַּר	תשוברי / תְּשֻׁבְּרִי	תשוברו / תְּשֻׁבְּרוּ	תשוברנה / תְּשֻׁבַּרְנָה1
	third	ישובר / יְשֻׁבַּר	תשובר / תְּשֻׁבַּר	ישוברו / יְשֻׁבְּרוּ	תשוברנה / תְּשֻׁבַּרְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Alternative forms

• שובר

Etymology 2

Verb

שִׂבֵּר • (sibér) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. (intransitive) to wait
   • Tanach, Ruth 1:13:

     (please add the primary text of this quotation)

     KJV

     (please add an English translation of this quotation)

     
     

     הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ

     halahén t'sabérna ád ashér yigdálu

     Would ye tarry for them till they were grown?

Conjugation

Conjugation of שיבר / שִׂבֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְשַׂבֵּר action noun: שיבור / שִׂבּוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שיברתי / שִׂבַּרְתִּי		שיברנו / שִׂבַּרְנוּ
	second	שיברת / שִׂבַּרְתָּ	שיברת / שִׂבַּרְתְּ	שיברתם / שִׂבַּרְתֶּם	שיברתן / שִׂבַּרְתֶּן
	third	שיבר / שִׂבֵּר	שיברה / שִׂבְּרָה	שיברו / שִׂבְּרוּ
present		מְשַׂבֵּר	מְשַׂבֶּרֶת	מְשַׂבְּרִים	מְשַׂבְּרוֹת
future	first	אֲשַׂבֵּר		נְשַׂבֵּר
	second	תְּשַׂבֵּר	תְּשַׂבְּרִי	תְּשַׂבְּרוּ	תְּשַׂבֵּרְנָה1
	third	יְשַׂבֵּר	תְּשַׂבֵּר	יְשַׂבְּרוּ	תְּשַׂבֵּרְנָה1
imperative		שַׂבֵּר	שַׂבְּרִי	שַׂבְּרוּ	שַׂבֵּרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Alternative forms

• שיבר

Anagrams

• בשר