שכן

Hebrew

Etymology

Cognate with Arabic سَكَنَ (sakana, “to reside, inhabit”).

Root
שׁ־כ־ן (sh-k-n)

Verb

שָׁכַן • (shakhán) third-singular masculine past (pa'al construction, infinitive לשכון / לִשְׁכֹּן, future ישכון / יִשְׁכֹּן)

1. to dwell, reside
   • Tanach, Numbers 23:9:

     (please add the primary text of this quotation)

     JPS

     
     

     כִּי־מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן־עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב׃

     ki-merósh tsurím 'er'énu umig'va'ót 'ashurénu hen-'ám l'vadád yishkón uvagoyím ló yitkhasháv.
     kī-mērōš ṣūrīm ʾerʾénnū ūmiggəḇāʿōṯ ʾăšūrénnū hen-ʿām ləḇāḏāḏ yiškōn ūḇaggōyīm lō yiṯḥaššāḇ.

     For from the top of the rocks I see him, and from the hills I behold him: lo, it is a people that shall dwell alone, and shall not be reckoned among the nations.

2. to be housed, located

Conjugation

Conjugation of שָׁכַן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לשכון / לִשְׁכֹּן action noun: שְׁכִינָה passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שָׁכַנְתִּי		שָׁכַנּוּ
	second	שָׁכַנְתָּ	שָׁכַנְתְּ	שְׁכַנְתֶּם1	שְׁכַנְתֶּן1
	third	שָׁכַן	שָׁכְנָה	שָׁכְנוּ
present		שׁוֹכֵן	שׁוֹכֶנֶת	שׁוֹכְנִים	שׁוֹכְנוֹת
future	first	אשכון / אֶשְׁכֹּן		נשכון / נִשְׁכֹּן
	second	תשכון / תִּשְׁכֹּן	תִּשְׁכְּנִי	תִּשְׁכְּנוּ	תשכונה / תִּשְׁכֹּנָּה2
	third	ישכון / יִשְׁכֹּן	תשכון / תִּשְׁכֹּן	יִשְׁכְּנוּ	תשכונה / תִּשְׁכֹּנָּה2
imperative		שכון / שְׁכֹן	שִׁכְנִי	שִׁכְנוּ	שכונה / שְׁכֹנָּה2
notes		Pronounced שָׁכַנְתֶּם and שָׁכַנְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Related terms

• שְׁכִינָה (sh'khiná)

Noun

שָׁכֵן • (shakhén) m (plural indefinite שְׁכֵנִים, feminine counterpart שְׁכֵנָה)

1. neighbor

Related terms

• שְׁכוּנָה (sh'khuná)

Adjective

שָׁכֵן • (shakhén) (feminine שְׁכֵנָה, masculine plural שְׁכֵנִים, feminine plural שְׁכֵנוֹת)

1. neighboring

---

Yiddish

Etymology

From (deprecated template usage) [etyl] Hebrew שָׁכֵן.

Noun

שכן • (shokhn) m, plural שכנים (shkheynem)

1. neighbour