שריפה

Hebrew

Root
שׂ־ר־ף (s-r-p)

Noun

שריפה / שְׂרֵפָה • (srefá) f (plural indefinite שְׂרֵפוֹת, singular construct שְׂרֵפַת־) [pattern: קְטֵלָה]

1. uncontrolled fire, conflagration

Declension

Declension of שְׂרֵפָה

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	שְׂרֵפָה	first	שְׂרֵפָתִי		שְׂרֵפָתֵנוּ
	definite	הַשְּׂרֵפָה	second	שְׂרֵפָתְךָ	שְׂרֵפָתֵךְ	שְׂרֵפַתְכֶם	שְׂרֵפַתְכֶן
	construct	שְׂרֵפַת־	third	שְׂרֵפָתוֹ	שְׂרֵפָתָהּ	שְׂרֵפָתָם	שְׂרֵפָתָן
plural	indefinite	שְׂרֵפוֹת	first	שרפותיי / שְׂרֵפוֹתַי		שְׂרֵפוֹתֵינוּ
	definite	הַשְּׂרֵפוֹת	second	שְׂרֵפוֹתֶיךָ	שרפותייך / שְׂרֵפוֹתַיִךְ	שְׂרֵפוֹתֵיכֶם	שְׂרֵפוֹתֵיכֶן
	construct	שְׂרֵפוֹת־	third	שְׂרֵפוֹתָיו	שְׂרֵפוֹתֶיהָ	שְׂרֵפוֹתָם	שְׂרֵפוֹתָן

See also

• אֵשׁ f (esh, “fire”)
• דְּלֵקָה f (dleiká, “conflagration”)
• מְדוּרָה f (medurá, “bonfire”)

References

• H8316 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Further reading

• שריפה on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he