תאריך

Hebrew

Etymology

Borrowed from Arabic تَأْرِيخ (taʔrīḵ, “date”). Ultimately from Proto-Semitic *warḫ-.

Noun

תַּאֲרִיךְ • (ta'aríkh) m (plural indefinite תַּאֲרִיכִים, singular construct תַּאֲרִיךְ־)

1. A calendar date.

   באיזה תאריך זה קרה? ― b'éize ta'aríkh zé kará? ― On what date did it happen?

Declension

Declension of תַּאֲרִיךְ

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	תַּאֲרִיךְ	first	תַּאֲרִיכִי		תַּאֲרִיכֵנוּ
	definite	הַתַּאֲרִיךְ	second	תַּאֲרִיכְךָ	תַּאֲרִיכֵךְ	תַּאֲרִיכְכֶם	תַּאֲרִיכְכֶן
	construct	תַּאֲרִיךְ־	third	תַּאֲרִיכוֹ	תַּאֲרִיכָהּ	תַּאֲרִיכָם	תַּאֲרִיכָן
plural	indefinite	תַּאֲרִיכִים	first	תאריכיי / תַּאֲרִיכַי		תַּאֲרִיכֵינוּ
	definite	הַתַּאֲרִיכִים	second	תַּאֲרִיכֶיךָ	תאריכייך / תַּאֲרִיכַיִךְ	תַּאֲרִיכֵיכֶם	תַּאֲרִיכֵיכֶן
	construct	תַּאֲרִיכֵי־	third	תַּאֲרִיכָיו	תַּאֲרִיכֶיהָ	תַּאֲרִיכֵיהֶם	תַּאֲרִיכֵיהֶן