איבה

Hebrew

Etymology

From איב.

Pronunciation

• IPA^(key): /e.ˈva/

Noun

אֵיבָה • (eyvá) f (plural indefinite אֵיבוֹת, singular construct אֵיבַת־, plural construct אֵיבוֹת־)

1. hostility, enmity, hatred.
   • Tanach, Numbers 35:22:

     (please add the primary text of this quotation)

     JPS

     
     

     וְאִם־בְּפֶתַע בְּלֹא־אֵיבָה הֲדָפוֹ אוֹ־הִשְׁלִיךְ עָלָיו כָּל־כְּלִי בְּלֹא צְדִיָּה׃

     V-im b-féta' b-lo eyvá hadafó o hishlíkh 'aláv kol kli b-lo tz'diyah

     But if he thrust him suddenly without enmity, or hurled upon him any thing without lying in wait

   • a. 217 C.E., Mishnah, Avot 4:7:

     הַחוֹשֵׂךְ עַצְמוֹ מִן הַדִּין, פּוֹרֵק מִמֶּנּוּ אֵיבָה וְגָזֵל וּשְׁבוּעַת שָׁוְא

     ha-ḥosékh 'atzmó min ha-din, porék mimménu eyvá v-gazél u-shvu'at shav.

     One who withholds himself from judgement removes from himself enmity, theft, and false oaths.

Declension

Declension of אֵיבָה

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	אֵיבָה	first	אֵיבָתִי		אֵיבָתֵנוּ
	definite	הָאֵיבָה	second	אֵיבָתְךָ	אֵיבָתֵךְ	אֵיבַתְכֶם	אֵיבַתְכֶן
	construct	אֵיבַת־	third	אֵיבָתוֹ	אֵיבָתָהּ	אֵיבָתָם	אֵיבָתָן
plural	indefinite	אֵיבוֹת	first	איבותיי / אֵיבוֹתַי		אֵיבוֹתֵינוּ
	definite	הָאֵיבוֹת	second	אֵיבוֹתֶיךָ	איבותייך / אֵיבוֹתַיִךְ	אֵיבוֹתֵיכֶם	אֵיבוֹתֵיכֶן
	construct	אֵיבוֹת־	third	אֵיבוֹתָיו	אֵיבוֹתֶיהָ	אֵיבוֹתָם	אֵיבוֹתָן

References

• H342 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Anagrams

• אביה
• הביא