הרעיל

Hebrew

Etymology

Root
ר־ע־ל (r-ʿ-l)

From the root ר־ע־ל (r-'-l) (as in רַעַל (rá'al, “a poison”)).

Verb

הִרְעִיל • (hir'íl) third-singular masculine past (hif'il construction, passive counterpart הורעל / הֻרְעַל)

1. (transitive) To poison (someone): to administer poison to someone.

Conjugation

Conjugation of הִרְעִיל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַרְעִיל action noun: הַרְעָלָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִרְעַלְתִּי		הִרְעַלְנוּ
	second	הִרְעַלְתָּ	הִרְעַלְתְּ	הִרְעַלְתֶּם	הִרְעַלְתֶּן
	third	הִרְעִיל	הִרְעִילָה	הִרְעִילוּ
present		מַרְעִיל	מַרְעִילָה	מַרְעִילִים	מַרְעִילוֹת
future	first	אַרְעִיל		נַרְעִיל
	second	תַּרְעִיל	תַּרְעִילִי	תַּרְעִילוּ	תַּרְעֵלְנָה1
	third	יַרְעִיל	תַּרְעִיל	יַרְעִילוּ	תַּרְעֵלְנָה1
imperative		הַרְעֵל	הַרְעִילִי	הַרְעִילוּ	הַרְעֵלְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Further reading

• הרעלה on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he