מעך

Hebrew

Root
מ־ע־ך (m-ʿ-k)

Verb

מָעַךְ • (ma'ákh) (pa'al construction, infinitive למעורך / לִמְעֹךְ, passive counterpart נִמְעַךְ)

1. to crush

Conjugation

Conjugation of מָעַךְ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: למעוך / לִמְעֹךְ action noun: מְעִיכָה passive participle: מָעוּךְ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	מָעַכְתִּי		מָעַכְנוּ
	second	מָעַכְתָּ	מָעַכְתְּ	מְעַכְתֶּם1	מְעַכְתֶּן1
	third	מָעַךְ	מָעֲכָה	מָעֲכוּ
present		מוֹעֵךְ	מוֹעֶכֶת	מוֹעֲכִים	מוֹעֲכוֹת
future	first	אֶמְעַךְ		נִמְעַךְ
	second	תִּמְעַךְ	תִּמְעֲכִי	תִּמְעֲכוּ	תִּמְעַכְנָה2
	third	יִמְעַךְ	תִּמְעַךְ	יִמְעֲכוּ	תִּמְעַכְנָה2
imperative		מְעַךְ	מַעֲכִי	מַעֲכוּ	מְעַכְנָה2
notes		Pronounced מָעַכְתֶּם and מָעַכְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• “מעך” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language