בלם

Hebrew

Root
ב־ל־ם (b-l-m)

Pronunciation

• Audio

  (file)

Noun

בֶּלֶם • (bélem) m (plural indefinite בְּלָמִים) [pattern: קֶטֶל]

1. (often in the plural) brake (device for slowing something down)

Verb

בָּלַם • (balám) third-singular masculine past (pa'al construction, passive participle בָּלוּם, passive counterpart נִבְלַם)

1. to brake (slow down using a brake)

Conjugation

Conjugation of בָּלַם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לבלום / לִבְלֹם action noun: בְּלִימָה passive participle: בָּלוּם
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	בָּלַמְתִּי		בָּלַמְנוּ
	second	בָּלַמְתָּ	בָּלַמְתְּ	בְּלַמְתֶּם1	בְּלַמְתֶּן1
	third	בָּלַם	בָּלְמָה	בָּלְמוּ
present		בּוֹלֵם	בּוֹלֶמֶת	בּוֹלְמִים	בּוֹלְמוֹת
future	first	אבלום / אֶבְלֹם		נבלום / נִבְלֹם
	second	תבלום / תִּבְלֹם	תִּבְלְמִי	תִּבְלְמוּ	תבלומנה / תִּבְלֹמְנָה2
	third	יבלום / יִבְלֹם	תבלום / תִּבְלֹם	יִבְלְמוּ	תבלומנה / תִּבְלֹמְנָה2
imperative		בלום / בְּלֹם	בִּלְמִי	בִּלְמוּ	בלומנה / בְּלֹמְנָה2
notes		Pronounced בָּלַמְתֶּם and בָּלַמְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Noun

בַּלָּם • (balám) m (plural indefinite בַּלָּמִים) [pattern: קַטָּל]

1. (sports) defender, back