הוקם

Hebrew

Root
ק־ו־ם (q-w-m)

Verb

הוּקַם • (hukám) third-singular masculine past (huf'al construction, active counterpart הֵקִים)

1. to be built, established, founded

   המעבדה הוקמה לפני ארבעים שנה. ― the lab was established forty years ago.

2. (banking) to be endorsed

Conjugation

Conjugation of הוּקַם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הוּקַמְתִּי		הוּקַמְנוּ
	second	הוּקַמְתָּ	הוּקַמְתְּ	הוּקַמְתֶּם	הוּקַמְתֶּן
	third	הוּקַם	הוּקְמָה	הוּקְמוּ
present		מוּקָם	מוּקֶמֶת	מוּקָמִים	מוּקָמוֹת
future	first	אוּקַם		נוּקַם
	second	תּוּקַם	תּוּקְמִי	תּוּקְמוּ	תּוּקַמְנָה1
	third	יוּקַם	תּוּקַם	יוּקְמוּ	תּוּקַמְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Conjugation of הוּקַם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הוּקַמְתִּי		הוּקַמְנוּ
	second	הוּקַמְתָּ	הוּקַמְתְּ	הוּקַמְתֶּם	הוּקַמְתֶּן
	third	הוּקַם	הוּקְמָה	הוּקְמוּ
present		מוּקָם	מוּקֶמֶת	מוּקָמִים	מוּקָמוֹת
future	first	אוּקַם		נוּקַם
	second	תּוּקַם	תּוּקְמִי	תּוּקְמוּ	תּוּקָמֶינָה1
	third	יוּקַם	תּוּקַם	יוּקְמוּ	תּוּקָמֶינָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.