פטר

See also: פ־ט־ר

Hebrew

Root
פ־ט־ר (p-ṭ-r)

Verb

פָּטַר • (patár) third-singular masculine past (pa'al construction, future יפטור / יִפְטֹר, passive participle פָּטוּר, passive counterpart נִפְטַר)

1. to exempt
2. (literary) to dismiss

Conjugation

Conjugation of פָּטַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לפטור / לִפְטֹר action noun: פְּטִירָה passive participle: פָּטוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	פָּטַרְתִּי		פָּטַרְנוּ
	second	פָּטַרְתָּ	פָּטַרְתְּ	פְּטַרְתֶּם1	פְּטַרְתֶּן1
	third	פָּטַר	פָּטְרָה	פָּטְרוּ
present		פּוֹטֵר	פּוֹטֶרֶת	פּוֹטְרִים	פּוֹטְרוֹת
future	first	אפטור / אֶפְטֹר		נפטור / נִפְטֹר
	second	תפטור / תִּפְטֹר	תִּפְטְרִי	תִּפְטְרוּ	תפטורנה / תִּפְטֹרְנָה2
	third	יפטור / יִפְטֹר	תפטור / תִּפְטֹר	יִפְטְרוּ	תפטורנה / תִּפְטֹרְנָה2
imperative		פטור / פְּטֹר	פִּטְרִי	פִּטְרוּ	פטורנה / פְּטֹרְנָה2
notes		Pronounced פָּטַרְתֶּם and פָּטַרְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Verb

פִּטֵּר • (pitér) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. defective spelling of פיטר

Verb

פֻּטַּר • (putár) third-singular masculine past (pu'al construction)

1. defective spelling of פוטר

Noun

פֶּטֶר • (péter) m (singular construct פֶּטֶר־)

1. (biblical) firstborn (of)
   • Tanach, Exodus 13:13, with translation of the Jewish Publication Society:

     וְכָל־פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם־לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה׃

     v-khol péṭer ḥamór tifdé b-seh v-im lo tifdé va-araptó v-khol bkhór adám b-vanékha tifdé

     And every firstling of an ass thou shalt redeem with a lamb; and if thou wilt not redeem it, then thou shalt break its neck; and all the first-born of man among thy sons shalt thou redeem.

Proper noun

פֶּטֶר • (péter) m

1. a male given name, equivalent to English Peter