אכל

See also: אַ כּל

Aramaic

Etymology

From Proto-Semitic *ʔakal-.

Verb

אכל • (transliteration needed)

1. to eat, to consume

Hebrew

Etymology

Root
א־כ־ל (ʾ-k-l)

From Proto-Semitic *ʔakal-. Compare Aramaic אֲכַל (ʾăḵal), Arabic أَكَلَ (ʔakala).

Pronunciation

• (file)

Verb

אָכַל • ('akhál) third-singular masculine past (pa'al construction, infinitive לאכול / לֶאֱכֹל, future יֹאכַל, imperative אכול / אֱכֹל, passive participle אָכוּל, passive counterpart נֶאֱכַל)

1. to eat
2. to consume, to use up
3. to devour, to eat up

Conjugation

Conjugation of אָכַל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לאכול / לֶאֱכֹל action noun: אֲכִילָה passive participle: אָכוּל
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	אָכַלְתִּי		אָכַלְנוּ
	second	אָכַלְתָּ	אָכַלְתְּ	אֲכַלְתֶּם1	אֲכַלְתֶּן1
	third	אָכַל	אָכְלָה	אָכְלוּ
present		אוֹכֵל	אוֹכֶלֶת	אוֹכְלִים	אוֹכְלוֹת
future	first	אוכל / אֹכַל		נֹאכַל
	second	תֹּאכַל	תֹּאכְלִי	תֹּאכְלוּ	תֹּאכַלְנָה2
	third	יֹאכַל	תֹּאכַל	יֹאכְלוּ	תֹּאכַלְנָה2
imperative		אכול / אֱכֹל	אִכְלִי	אִכְלוּ	אכולנה / אֱכֹלְנָה2
notes		Pronounced אָכַלְתֶּם and אָכַלְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה / אָבוֹת אָכְלוּ בֹּסֶר וְשִׁנֵּי בָּנִים תִּקְהֶינָה ('avót 'akh'lú bóser v'shinéi baním tikhéna)
• אוֹכֵל נְבֵלוֹת (ochél nevelót)
• אוֹכֵל צְמָחִים (“okhél tsemakhím”)
• אָכַל אֶת הַכּוֹבַע (akhál et hakóva)

See also

• שָׁתָה (shatá)

Further reading

• H398 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Verb

אִכֵּל • ('ikél) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. defective spelling of איכל

Verb

אֻכַּל • ('ukál) third-singular masculine past (pu'al construction)

1. defective spelling of אוכל

Noun

אֹכֶל • ('ókhel) m

1. defective spelling of אוכל

References

• H398 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Anagrams

• אלך, כלא