איים

Hebrew

Etymology 1

Root
א־י־ם (ʾ-y-m)

From the root א־י־ם ('-y-m).

Verb

איים / אִיֵּם • (iyém) (pi'el construction)

1. To threaten.

Conjugation

Conjugation of איים / אִיֵּם (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive: לאיים / לְאַיֵּם
finite forms		masculine singular	feminine singular	masculine plural	feminine plural
past	first person	איימתי / אִיַּמְתִּי		איימנו / אִיַּמְנוּ
	second person	איימת / אִיַּמְתָּ	איימת / אִיַּמְתְּ	איימתם / אִיַּמְתֶּם	איימתן / אִיַּמְתֶּן 1
	third person	איים / אִיֵּם	איימה / אִיְּמָה	איימו / אִיְּמוּ
present	all persons	מאיים / מְאַיֵּם	מאיימת / מְאַיֶּמֶת	מאיימים / מְאַיְּמִים	מאיימות / מְאַיְּמוֹת
future	first person	אאיים / אֲאַיֵּם		נאיים / נְאַיֵּם
	second person	תאיים / תְּאַיֵּם	תאיימי / תְּאַיְּמִי	תאיימו / תְּאַיְּמוּ	תאיימנה / תְּאַיֵּמְנָה 2
	third person	יאיים / יְאַיֵּם	תאיים / תְּאַיֵּם	יאיימו / יְאַיְּמוּ	תאיימנה / תְּאַיֵּמְנָה 2
imperative	second person	איים / אַיֵּם	איימי / אַיְּמִי	איימו / אַיְּמוּ	איימנה / אַיֵּמְנָה 2
notes		Uncommon in modern informal Hebrew, but used in formal speech and writing. Uncommon in modern Hebrew.

Related terms

• איום

Etymology 2

Noun

אִיִּים • (iyim)

1. plural indefinite form of אִי (í)‎.