אי

Definition from Wiktionary, the free dictionary
Jump to: navigation, search

Hebrew[edit]

Etymology 1[edit]

Noun[edit]

אִי ‎(ím ‎(plural indefinite אִיִּים, plural construct אִיֵּי־)

  1. (used literally and figuratively) An island.

Derived terms[edit]

Etymology 2[edit]

Noun[edit]

אִי ‎(ím ‎(plural indefinite אִיִּים, plural construct אִיֵּי־)

  1. Egyptian jackal (Canis aureus lupaster).

Etymology 3[edit]

Adverb[edit]

אִי ‎(í)

  1. in-, negation prefix
    אי אפשר‎ ― í efshárimpossible
    • a. 1200, Maimonides, משנה תורה,‎ איסורי ביאה chapter 14:
      מה ראית שבאת להתגייר אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דווים דחופים ומסוחפין
      (please add an English translation of this usage example)

Etymology 4[edit]

Conjunction[edit]

אִי ‎(í)

  1. if
    • מכילתא דרבי ישמעאל,‎ מסכתא דפסחא, as quoted in, a. 1200, Maimonides, משנה תורה,‎ חמץ ומצה,‎ נוסח ההגדה:
      והגדת לבנך יכול מראש החודש תלמוד לומר ביום ההוא אי ביום ההוא יכול מבעוד יום תלמוד לומר בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך
      (please add an English translation of this usage example)

Etymology 5[edit]

Interjection[edit]

אִי ‎(í)

  1. Oh!, ah!.

Etymology 6[edit]

Adverb[edit]

אֵי ‎(é)

  1. (interrogative) where
    • Genesis 4:9, with translation of the King James Version:
      וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ
      vayómer YHVH el-káyim é hével achícha
      And the Lord said unto Cain, Where is Abel thy brother?

Ladino[edit]

Etymology[edit]

From Old Spanish e, from Latin et.

Conjunction[edit]

אי ‎(Hebrew spelling, Latin spelling i)

  1. and
  2. too