בדה

Hebrew

Root
ב־ד־ה (b-d-h)

Verb

בָּדָה • (badá) (pa'al construction)

1. to make up (a story), to fabricate

Conjugation

Conjugation of בָּדָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לִבְדּוֹת action noun: — passive participle: בָּדוּי
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	בָּדִיתִי		בָּדִינוּ
	second	בָּדִיתָ	בָּדִית	בְּדִיתֶם1	בְּדִיתֶן1
	third	בָּדָה	בָּדְתָה	בָּדוּ
present		בּוֹדֶה	בּוֹדָה	בּוֹדִים	בּוֹדוֹת
future	first	אֶבְדֶּה		נִבְדֶּה
	second	תִּבְדֶּה	תִּבְדִּי	תִּבְדּוּ	תִּבְדֶּינָה2
	third	יִבְדֶּה	תִּבְדֶּה	יִבְדּוּ	תִּבְדֶּינָה2
imperative		בְּדֵה	בְּדִי	בְּדוּ	בְּדֶינָה2
notes		Pronounced בָּדִיתֶם and בָּדִיתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

• פִבְּרֵק (fibréq)