ביטוי

Hebrew

Alternative forms

• בִּטּוּי (defective spelling)

Etymology

Action noun of בִּטֵּא, from the root ב־ט־א (b-T-'). In sense 1, attested since the Mishnah; in other senses, not attested before the Enlightenment.

Noun

ביטוי / בִּטּוּי • (bitúi) m (plural indefinite ביטויים / בִּטּוּיִים, singular construct ביטוי / בִּטּוּי־, plural construct ביטויי / בִּטּוּיֵי־)

1. A pronunciation, an accent.
   • Horayot 2:5:

     אין חייבין על שמיעת הקול, ועל ביטוי שפתיים, ועל טומאת מקדש וקודשיו. […]

2. An expression, an utterance.
3. An expression, an idiom, a figure of speech.
4. (mathematics) An expression, a mathematical or algebraic expression.

References

• “בִּטּוּי” in Abraham Even-Shoshan (אַבְרָהָם אֶבֶן־שׁוֹשָׁן) et al., הַמִּלּוֹן הֶחָדָשׁ (ha-milón he-khadásh, “The New Dictionary”), Kiryat-Sefer Ltd. (קִרְיַת־סֵפֶר בְּע״ם)‎ (1984), →ISBN, volume 1 of 3 (א to כ), →ISBN, page 107.