היטנף

Hebrew

Root
ט־נ־ף (ṭ-n-p)

Verb

היטנף / הִטַּנֵּף • (hitanéf) third-singular masculine past (hitpa'el construction)

1. to become filthy

   הבגד הטנף לאחר שעבדתי בגינה.

   habéged hitanéf l'akhár she'avadtí baginá.

   The garment became filthy after I worked in the garden.

Conjugation

Conjugation of היטנף / הִטַּנֵּף (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להיטנף / לְהִטַּנֵּף action noun: היטנפות / הִטַּנְּפוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	היטנפתי / הִטַּנַּפְתִּי		היטנפנו / הִטַּנַּפְנוּ
	second	היטנפת / הִטַּנַּפְתָּ	היטנפת / הִטַּנַּפְתְּ	היטנפתם / הִטַּנַּפְתֶּם	היטנפתן / הִטַּנַּפְתֶּן
	third	היטנף / הִטַּנֵּף	היטנפה / הִטַּנְּפָה	היטנפו / הִטַּנְּפוּ
present		מיטנף / מִטַּנֵּף	מיטנפת / מִטַּנֶּפֶת	מיטנפים / מִטַּנְּפִים	מיטנפות / מִטַּנְּפוֹת
future	first	אֶטַּנֵּף		ניטנף / נִטַּנֵּף
	second	תיטנף / תִּטַּנֵּף	תיטנפי / תִּטַּנְּפִי	תיטנפו / תִּטַּנְּפוּ	תיטנפנה / תִּטַּנֵּפְנָה1
	third	ייטנף / יִטַּנֵּף	תיטנף / תִּטַּנֵּף	ייטנפו / יִטַּנְּפוּ	תיטנפנה / תִּטַּנֵּפְנָה1
imperative		היטנף / הִטַּנֵּף	היטנפי / הִטַּנְּפִי	היטנפו / הִטַּנְּפוּ	היטנפנה / הִטַּנֵּפְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Related terms

• טינף / טִנֵּף (tinéf)
• טונף / טֻנַּף (tunáf)