המקים
Jump to navigation
Jump to search
Hebrew[edit]
Etymology[edit]
| Root |
|---|
| מ־ק־ם (m-q-m) |
Verb[edit]
הִמְקִים • (himkím) third-singular masculine past (hif'il construction)
- To localize.
- אינני מעוניין להוריד את המשחק, עד שלא ימקימו אותו.
Conjugation[edit]
Conjugation of הִמְקִים (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הִמְקַמְתִּי | הִמְקַמְנוּ | ||
| second | הִמְקַמְתָּ | הִמְקַמְתְּ | הִמְקַמְתֶּם | הִמְקַמְתֶּן | |
| third | הִמְקִים | הִמְקִימָה | הִמְקִימוּ | ||
| present | מַמְקִים | מַמְקִימָה | מַמְקִימִים | מַמְקִימוֹת | |
| future | first | אַמְקִים | נַמְקִים | ||
| second | תַּמְקִים | תַּמְקִימִי | תַּמְקִימוּ | תַּמְקֵמְנָה1 | |
| third | יַמְקִים | תַּמְקִים | יַמְקִימוּ | תַּמְקֵמְנָה1 | |
| imperative | הַמְקֵם | הַמְקִימִי | הַמְקִימוּ | הַמְקֵמְנָה1 | |
| notes |
| ||||