העיף

Hebrew

Root
ע־ו־ף (ʿ-w-p)
7 terms

הֵעִיף • (he'íf) (hif'il construction)

Conjugation of הֵעִיף (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהָעִיף action noun: הֶעָפָה
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵעַפְתִּי		הֵעַפְנוּ
	second	הֵעַפְתָּ	הֵעַפְתְּ	הַעַפְתֶּם¹	הַעַפְתֶּן¹
	third	הֵעִיף	הֵעִיפָה	הֵעִיפוּ
present		מֵעִיף	מְעִיפָה	מְעִיפִים	מְעִיפוֹת
future	first	אָעִיף		נָעִיף
	second	תָּעִיף	תָּעִיפִי	תָּעִיפוּ	תָּעֵפְנָה²
	third	יָעִיף	תָּעִיף	יָעִיפוּ	תָּעֵפְנָה²
imperative		הָעֵף	הָעִיפִי	הָעִיפוּ	הָעֵפְנָה²
notes		Pronounced הֵעַפְתֶּם and הֵעַפְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.