העיף
Jump to navigation
Jump to search
Hebrew[edit]
| Root |
|---|
| ע־ו־ף (ʿ-w-p) |
Verb[edit]
הֵעִיף • (he'íf) third-singular masculine past (hif'il construction)
Conjugation[edit]
Conjugation of הֵעִיף (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הֵעַפְתִּי | הֵעַפְנוּ | ||
| second | הֵעַפְתָּ | הֵעַפְתְּ | הַעַפְתֶּם1 | הַעַפְתֶּן1 | |
| third | הֵעִיף | הֵעִיפָה | הֵעִיפוּ | ||
| present | מֵעִיף | מְעִיפָה | מְעִיפִים | מְעִיפוֹת | |
| future | first | אָעִיף | נָעִיף | ||
| second | תָּעִיף | תָּעִיפִי | תָּעִיפוּ | תָּעֵפְנָה2 | |
| third | יָעִיף | תָּעִיף | יָעִיפוּ | תָּעֵפְנָה2 | |
| imperative | הָעֵף | הָעִיפִי | הָעִיפוּ | הָעֵפְנָה2 | |
| notes |
| ||||
See also[edit]
- זרק (zarák)