הפסיד

Hebrew

Etymology

From the root פ־ס־ד (p-s-d).

Verb

הִפְסִיד • (hifsíd) (hif'il construction)

1. To lose (a game or competition).

Conjugation

Conjugation of הִפְסִיד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַפְסִיד action noun: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִפְסַדְתִּי		הִפְסַדְנוּ
	second	הִפְסַדְתָּ	הִפְסַדְתְּ	הִפְסַדְתֶּם	הִפְסַדְתֶּן
	third	הִפְסִיד	הִפְסִידָה	הִפְסִידוּ
present		מַפְסִיד	מַפְסִידָה	מַפְסִידִים	מַפְסִידוֹת
future	first	אַפְסִיד		נַפְסִיד
	second	תַּפְסִיד	תַּפְסִידִי	תַּפְסִידוּ	תַּפְסֵדְנָה1
	third	יַפְסִיד	תַּפְסִיד	יַפְסִידוּ	תַּפְסֵדְנָה1
imperative		הַפְסֵד	הַפְסִידִי	הַפְסִידוּ	הַפְסֵדְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• מפסידן (mafsidan)