הופשט

Hebrew

Root
פ־שׁ־ט (p-š-ṭ)

Verb

הופשט / הֻפְשַׁט • (hufshat) third-singular masculine past (huf'al construction, active counterpart הִפְשִׁיט)

1. (passive voice) to be undressed

Conjugation

Conjugation of הופשט / הֻפְשַׁט (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הופשטתי / הֻפְשַׁטְתִּי		הופשטנו / הֻפְשַׁטְנוּ
	second	הופשטת / הֻפְשַׁטְתָּ	הופשטת / הֻפְשַׁטְתְּ	הופשטתם / הֻפְשַׁטְתֶּם	הופשטתן / הֻפְשַׁטְתֶּן
	third	הופשט / הֻפְשַׁט	הופשטה / הֻפְשְׁטָה	הופשטו / הֻפְשְׁטוּ
present		מופשט / מֻפְשָׁט	מופשטת / מֻפְשֶׁטֶת	מופשטים / מֻפְשָׁטִים	מופשטות / מֻפְשָׁטוֹת
future	first	אופשט / אֻפְשַׁט		נופשט / נֻפְשַׁט
	second	תופשט / תֻּפְשַׁט	תופשטי / תֻּפְשְׁטִי	תופשטו / תֻּפְשְׁטוּ	תופשטנה / תֻּפְשַׁטְנָה1
	third	יופשט / יֻפְשַׁט	תופשט / תֻּפְשַׁט	יופשטו / יֻפְשְׁטוּ	תופשטנה / תֻּפְשַׁטְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.