השתין
Jump to navigation
Jump to search
Hebrew
[edit]Root |
---|
שׁ־ת־ן (sh-t-n) |
Verb
[edit]הִשְׁתִּין • (hishtín) (hif'il construction)
Conjugation
[edit]Conjugation of הִשְׁתִּין (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הִשְׁתַּנְתִּי | הִשְׁתַּנּוּ | ||
second | הִשְׁתַּנְתָּ | הִשְׁתַּנְתְּ | הִשְׁתַּנְתֶּם | הִשְׁתַּנְתֶּן | |
third | הִשְׁתִּין | הִשְׁתִּינָה | הִשְׁתִּינוּ | ||
present | מַשְׁתִּין | מַשְׁתִּינָה | מַשְׁתִּינִים | מַשְׁתִּינוֹת | |
future | first | אַשְׁתִּין | נַשְׁתִּין | ||
second | תַּשְׁתִּין | תַּשְׁתִּינִי | תַּשְׁתִּינוּ | תַּשְׁתֵּנָּה1 | |
third | יַשְׁתִּין | תַּשְׁתִּין | יַשְׁתִּינוּ | תַּשְׁתֵּנָּה1 | |
imperative | הַשְׁתֵּן | הַשְׁתִּינִי | הַשְׁתִּינוּ | הַשְׁתֵּנָּה1 | |
notes |
|