התבטא

Hebrew

Verb

הִתְבַּטֵּא • (hitbaté) third-singular masculine past (hitpa'el construction)

1. to express oneself

Conjugation

Conjugation of הִתְבַּטֵּא (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְבַּטֵּא action noun: הִתְבַּטְּאוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְבַּטֵּאתִי		הִתְבַּטֵּאנוּ
	second	הִתְבַּטֵּאתָ	הִתְבַּטֵּאת	הִתְבַּטֵּאתֶם	הִתְבַּטֵּאתֶן
	third	הִתְבַּטֵּא	הִתְבַּטְּאָה	הִתְבַּטְּאוּ
present		מִתְבַּטֵּא	מִתְבַּטֵּאת	מִתְבַּטְּאִים	מִתְבַּטְּאוֹת
future	first	אֶתְבַּטֵּא		נִתְבַּטֵּא
	second	תִּתְבַּטֵּא	תִּתְבַּטְּאִי	תִּתְבַּטְּאוּ	תִּתְבַּטֶּאנָה1
	third	יִתְבַּטֵּא	תִּתְבַּטֵּא	יִתְבַּטְּאוּ	תִּתְבַּטֶּאנָה1
imperative		הִתְבַּטֵּא	הִתְבַּטְּאִי	הִתְבַּטְּאוּ	הִתְבַּטֶּאנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.