התנקף

Hebrew

Verb

הִתְנַקֵּף • (hitnaqef) (hitpa'el construction)

1. to be hit, struck

Conjugation

Conjugation of הִתְנַקֵּף (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְנַקֵּף action noun: הִתְנַקְּפוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְנַקַּפְתִּי		הִתְנַקַּפְנוּ
	second	הִתְנַקַּפְתָּ	הִתְנַקַּפְתְּ	הִתְנַקַּפְתֶּם	הִתְנַקַּפְתֶּן
	third	הִתְנַקֵּף	הִתְנַקְּפָה	הִתְנַקְּפוּ
present		מִתְנַקֵּף	מִתְנַקֶּפֶת	מִתְנַקְּפִים	מִתְנַקְּפוֹת
future	first	אֶתְנַקֵּף		נִתְנַקֵּף
	second	תִּתְנַקֵּף	תִּתְנַקְּפִי	תִּתְנַקְּפוּ	תִּתְנַקֵּפְנָה1
	third	יִתְנַקֵּף	תִּתְנַקֵּף	יִתְנַקְּפוּ	תִּתְנַקֵּפְנָה1
imperative		הִתְנַקֵּף	הִתְנַקְּפִי	הִתְנַקְּפוּ	הִתְנַקֵּפְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “נקף” in Abraham Even-Shoshan (אַבְרָהָם אֶבֶן־שׁוֹשָן) et al., מִלּוֹן אֶבֶן־שׁוֹשָן (milón 'éven-shoshán, “The Even-Shoshan Dictionary”), Halmilon HeChadash Ltd. (הַמִּלּוֹן הֶחָדָשׁ בע״מ)‎ (2003).