זעם

Hebrew

Root
ז־ע־ם (z-ʿ-m)
1 term

Etymology

Compare Arabic تَزَغَّمَ (tazaḡḡama).

Pronunciation

• Audio:

  (file)

Noun

זַעַם • (zá'am) m

1. fury

Verb

זָעַם • (za'am) (pa'al construction)

1. to be furious
2. to curse, to execrate
   • Tanach, Numbers 23:8, with translation of the King James Version:

     מָה אֶקֹּב, לֹא קַבֹּה אֵל; וּמָה אֶזְעֹם, לֹא זָעַם יְהוָה

     How shall I curse, whom God hath not cursed? or how shall I defy, whom the Lord hath not defied?

Conjugation

Conjugation of זָעַם (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לזעום / לִזְעֹם
		action noun		—
		passive participle		זָעוּם
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	זָעַמְתִּי		זָעַמְנוּ
	second	זָעַמְתָּ	זָעַמְתְּ	זְעַמְתֶּם1	זְעַמְתֶּן1
	third	זָעַם	זָעֲמָה	זָעֲמוּ
present		זוֹעֵם	זוֹעֶמֶת	זוֹעֲמִים	זוֹעֲמוֹת
future	first	אֶזְעַם		נִזְעַם
	second	תִּזְעַם	תִּזְעֲמִי	תִּזְעֲמוּ	תִּזְעַמְנָה2
	third	יִזְעַם	תִּזְעַם	יִזְעֲמוּ	תִּזְעַמְנָה2
imperative		זְעַם	זַעֲמִי	זַעֲמוּ	זְעַמְנָה2

¹ Pronounced זָעַמְתֶּם and זָעַמְתֶּן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of זָעַם (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לזעום / לִזְעֹם
		action noun		—
		passive participle		זָעוּם
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	זָעַמְתִּי		זָעַמְנוּ
	second	זָעַמְתָּ	זָעַמְתְּ	זְעַמְתֶּם1	זְעַמְתֶּן1
	third	זָעַם	זָעֲמָה	זָעֲמוּ
present		זוֹעֵם	זוֹעֶמֶת	זוֹעֲמִים	זוֹעֲמוֹת
future	first	אזעום / אֶזְעֹם		נזעום / נִזְעֹם
	second	תזעום / תִּזְעֹם	תִּזְעֲמִי	תִּזְעֲמוּ	תזעומנה / תִּזְעֹמְנָה2
	third	יזעום / יִזְעֹם	תזעום / תִּזְעֹם	יִזְעֲמוּ	תזעומנה / תִּזְעֹמְנָה2
imperative		זעום / זְעֹם	זַעֲמִי	זַעֲמוּ	זעומנה / זְעֹמְנָה2

¹ Pronounced זָעַמְתֶּם and זָעַמְתֶּן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

References

• H2194 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible