זעם

Hebrew

Root
ז־ע־ם (z-ʿ-m)
1 term

Etymology

Compare Arabic تَزَغَّمَ (tazaḡḡama).

Pronunciation

• Audio:

  (file)

Noun

זַעַם • (zá'am) m

1. fury

Declension

Declension of זַעַם

	isolated forms		with possessive pronouns
Number:	State:	form	Person:	singular		plural
				m	f	m	f
singular	indefinite	זַעַם	first	זַעֲמִי		זַעֲמֵנוּ
	definite	הַזַּעַם	second	זַעַמְךָ	זַעֲמֵךְ	זַעַמְכֶם	זַעַמְכֶן
	construct	זַעַם־	third	זַעֲמוֹ	זַעֲמָהּ	זַעֲמָם	זַעֲמָן
singular	indefinite	זַעַם	first	זַעְמִי		זַעְמֵנוּ
	definite	הַזַּעַם	second	זַעְמְךָ	זַעְמֵךְ	זַעְמְכֶם	זַעְמְכֶן
	construct	זַעַם־	third	זַעְמוֹ	זַעְמָהּ	זַעְמָם	זַעְמָן
plural	indefinite	זְעָמִים	first	זעמיי / זְעָמַי		זְעָמֵינוּ
	definite	הַזְּעָמִים	second	זְעָמֶיךָ	זעמייך / זְעָמַיִךְ	זַעֲמֵיכֶם	זַעֲמֵיכֶן
	construct	זַעֲמֵי־	third	זְעָמָיו	זְעָמֶיהָ	זַעֲמֵיהֶם	זַעֲמֵיהֶן

Verb

זָעַם • (za'am) (pa'al construction)

1. to be furious
2. to curse, to execrate
   • Tanach, Numbers 23:8, with translation of the King James Version:

     מָה אֶקֹּב, לֹא קַבֹּה אֵל; וּמָה אֶזְעֹם, לֹא זָעַם יְהוָה

     How shall I curse, whom God hath not cursed? or how shall I defy, whom the Lord hath not defied?

Conjugation

Conjugation of זָעַם (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לזעום / לִזְעֹם
		action noun		—
		passive participle		זָעוּם
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	זָעַמְתִּי		זָעַמְנוּ
	second	זָעַמְתָּ	זָעַמְתְּ	זְעַמְתֶּם1	זְעַמְתֶּן1
	third	זָעַם	זָעֲמָה	זָעֲמוּ
present		זוֹעֵם	זוֹעֶמֶת	זוֹעֲמִים	זוֹעֲמוֹת
future	first	אֶזְעַם		נִזְעַם
	second	תִּזְעַם	תִּזְעֲמִי	תִּזְעֲמוּ	תִּזְעַמְנָה2
	third	יִזְעַם	תִּזְעַם	יִזְעֲמוּ	תִּזְעַמְנָה2
imperative	positive	זְעַם	זַעֲמִי	זַעֲמוּ	זְעַמְנָה2
	negative	אַל + Second person future tense

¹ Commonly pronounced זָעַמְתֶּם and זָעַמְתֶּן in Modern Hebrew (by analogy with other past forms).
² Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of זָעַם (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לזעום / לִזְעֹם
		action noun		—
		passive participle		זָעוּם
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	זָעַמְתִּי		זָעַמְנוּ
	second	זָעַמְתָּ	זָעַמְתְּ	זְעַמְתֶּם1	זְעַמְתֶּן1
	third	זָעַם	זָעֲמָה	זָעֲמוּ
present		זוֹעֵם	זוֹעֶמֶת	זוֹעֲמִים	זוֹעֲמוֹת
future	first	אזעום / אֶזְעֹם		נזעום / נִזְעֹם
	second	תזעום / תִּזְעֹם	תִּזְעֲמִי	תִּזְעֲמוּ	תזעומנה / תִּזְעֹמְנָה2
	third	יזעום / יִזְעֹם	תזעום / תִּזְעֹם	יִזְעֲמוּ	תזעומנה / תִּזְעֹמְנָה2
imperative	positive	זעום / זְעֹם	זַעֲמִי	זַעֲמוּ	זעומנה / זְעֹמְנָה2
	negative	אַל + Second person future tense

¹ Commonly pronounced זָעַמְתֶּם and זָעַמְתֶּן in Modern Hebrew (by analogy with other past forms).
² Rare in Modern Hebrew.

References

• H2194 in Strong, James (1979), Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
• "זעם" in the Noun Declension Tables of the Academy of Hebrew Language