חיבק

Hebrew

Root
ח־ב־ק (kh-b-q)

Verb

חיבק / חִבֵּק • (khibék) (pi'el construction)

1. to hug (embrace)

Conjugation

Conjugation of חיבק / חִבֵּק (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְחַבֵּק action noun: חיבוק / חִבּוּק
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חיבקתי / חִבַּקְתִּי		חיבקנו / חִבַּקְנוּ
	second	חיבקת / חִבַּקְתָּ	חיבקת / חִבַּקְתְּ	חיבקתם / חִבַּקְתֶּם	חיבקתן / חִבַּקְתֶּן
	third	חיבק / חִבֵּק	חיבקה / חִבְּקָה	חיבקו / חִבְּקוּ
present		מְחַבֵּק	מְחַבֶּקֶת	מְחַבְּקִים	מְחַבְּקוֹת
future	first	אֲחַבֵּק		נְחַבֵּק
	second	תְּחַבֵּק	תְּחַבְּקִי	תְּחַבְּקוּ	תְּחַבֵּקְנָה1
	third	יְחַבֵּק	תְּחַבֵּק	יְחַבְּקוּ	תְּחַבֵּקְנָה1
imperative		חַבֵּק	חַבְּקִי	חַבְּקוּ	חַבֵּקְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.