י־ש־ב

See also: ישב

Hebrew

Root

י־שׁ־ב • (y-sh-b)

1. Used to form words relating to sitting or settling.

Forms

• (paʿal): יָשַׁב (yasháv, verb)
  • (q'tila): יְשִׁיבָה (y'shivá, noun)
• (nifʿal): נוֹשַׁב (nosháv, verb)
• (puʿal): יושב / יֻשַּׁב (yusháv, verb)
• (piʿel): יישב / יִשֵּׁב (yishév, verb)
• (hifʿil): הוֹשִׁיב (hoshív, verb)
• (hitpaʿel): התיישב / הִתְיַשֵּׁב (hit'yashév, verb)
• (qitul): יישוב / יִשּׁוּב m (yishúv, noun)
• מוֹשָׁב (mosháv, noun)
• תּוֹשָׁב m (tosháv, noun)