כיבוש

Definition from Wiktionary, the free dictionary
Jump to navigation Jump to search

Hebrew[edit]

Noun[edit]

כיבוש \ כִּבּוּשׁ (kibúshm

  1. conquest, occupation
    • 2005, “ניצולי השואה שהתחזו ללא-יהודים בפולין ובצרפת תחת כיבוש הנאצים: השוואה של חוויות הניצולים/ Holocaust Survivors Who Passed as Non-Jews in Nazi-Occupied Poland and France: A Comparison of the Survivors' Experience”, in Iggud: Selected Essays in Jewish Studies, volume 2, pages 157-175:
      ניצולי השואה שהתחזו ללא-יהודים בפולין ובצרפת תחת כיבוש הנאצים: השוואה של חוויות הניצולים
      Holocaust Survivors Who Passed as Non-Jews in Poland and France under the Nazi Occupation: A Comparison of the Survivors' Experience
    • 2007, אבי שאולי, “מחיר 40 שנות כיבוש - יותר מ-50 מיליארד דולר”, in Ynet:
      על פי הערכות מומחים העלות הכוללת של הכיבוש מסתכמת עד היום ביותר מ-50 מיליארד דולר.‎‎
      According to expert estimates the total cost to date of the occupation amounts to more than 50 billion USD.
    • 2018, התראות במייל, “הכיבוש לא ייעלם כי הכיבוש משתלם”, in Haaretz:
      הכיבוש לא ייעלם כי הכיבוש משתלם
      The occupation won't go away because the occupation is profitable.
  2. conquering
  3. suppressing, restraining
  4. leveling, paving (a road)