לש

Hebrew

Root
ל־ו־שׁ (l-w-sh)

Verb

לָשׁ • (lash) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to knead

Conjugation

Conjugation of לָשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לָלוּשׁ action noun: לִישָׁה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	לַשְׁתִּי		לַשְׁנוּ
	second	לַשְׁתָּ	לַשְׁתְּ	לַשְׁתֶּם	לַשְׁתֶּן
	third	לָשׁ	לָשָׁה	לָשׁוּ
present		לָשׁ	לָשָׁה	לָשִׁים	לָשׁוֹת
future	first	אָלוּשׁ		נָלוּשׁ
	second	תָּלוּשׁ	תָּלוּשִׁי	תָּלוּשׁוּ	תלושנה / תָּלֹשְׁנָה1
	third	יָלוּשׁ	תָּלוּשׁ	יָלוּשׁוּ	תלושנה / תָּלֹשְׁנָה1
imperative		לוּשׁ	לוּשִׁי	לוּשׁוּ	לושנה / לֹשְׁנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.